#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. א האם בעל קרי אסור בדברי תורה ומנין?	דעת הרבה מהתנאים לאסור דכתיב &quot;והודעתם לבניך ולבני בניך&quot; וכתיב בתריה &quot;יום אשר עמדת לפני ה' א-להיך בחורב&quot; מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע.</p><p dir='rtl'>ריב&quot;ב אומר שאין דברי תורה מקבלים טומאה, ובעל קרי מותר בהם, דכתיב &quot;הלא כה דברי כאש נאם ה'&quot; מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה. נהגו עלמא כריב&quot;ב. 	ברכות כב.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. ב באלו דברי תורה בעל קרי אסור (למי שאוסר), (6)?	"ת&quot;ק אוסר הכל מקרא משנה הלכות ואגדות,<p dir=""rtl"">ר' יוסי מתיר לשנות ברגליות ובלבד שלא יציע את המשנה,</p><p dir=""rtl"">רבי יונתן בן יוסף אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא (רש&quot;י גרס מדרש), וכן דעת ר&quot;מ וכן פסקו הלכה בשם רב, </p><p dir=""rtl"">רבי נתן בן אבישלום אומר אף מציע את הגמרא (לרש&quot;י מדרש כנ&quot;ל) ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו, </p><p dir=""rtl"">רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום ר''ע אומר לא יכנס למדרש כל עיקר, ואמרי לה לא יכנס לבית המדרש, </p><p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר שונה הוא בהלכות דרך ארץ, ובכל זאת החמיר על עצמו ולא שנה.</p>"	ברכות כב.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. ג 'אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כהני תלת סבי' אלו הם?	"כרבי אלעאי בראשית הגז, שסובר שאינו נוהג אלא בארץ. <p dir=""rtl"">כרבי יאשיה בכלאים שאינו אוסר עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד. </p><p dir=""rtl"">כרבי יהודה בן בתירא בד''ת שאמר שאינם מקבלים טומאה ובעל קרי מותר בהם.</p>"	ברכות כב.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. ד כיצד בעל קרי נטהר מטומאתו (לאנסו ולרצונו, ולהוציא רבים ידי חובתו)?	"יש מחמירים רק מ' סאה מי מקוה, וי&quot;א אפ' שאובים, וי&quot;א אפ' ט' קבים בנתינה.<p dir=""rtl"">אמר ר' ינאי: שמעתי שמחמירים בה ושמעתי שמקילים בה והמחמיר תבוא עליו ברכה.</p><p dir=""rtl"">אמר אביי: עזרא תיקן לבריא המרגיל מ' סאה ולאנסו ט' קבים [ורבא סבר שבריא לאנסו אין זה תקנת עזרא אלא תקנה מאוחרת יותר]. נחלקו האמוראים בחולה, י&quot;א שחולה כבריא, וי&quot;א שחולה המרגיל כבריא לאנסו וחולה לאנסו פטור מכלום. פסק רבא: המרגיל - בין בריא בין חולה מ' סאה, לאנסו - בריא ט' קבין וחולה פטור מכלום. (גרסת הרשב&quot;א ואחרים: בריא המרגיל מ' סאה, בריא לאנסו וחולה המרגיל ט' קבים, וחולה לאנסו פטור מכלום &lt;וכן הוא בירושלמי&gt;)</p><p dir=""rtl"">להוציא אחרים ידי חובתן - י&quot;א שלעולם צריך מ' סאה, וי&quot;א שרק בחולה המרגיל החמירו.</p>"	ברכות כב.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: א בעל קרי כיצד ובמה טובל במ' סאה וכיצד רוחץ בט' קבים (טבילה ונתינה, חיים ושאובים, קרקע וכלי)?	"במ' סאה רק בטבילה. י&quot;א רק מי מקוה וי&quot;א אף שאובים. אם כשר שאובים, נחלקו האם מותר אפ' בכלי או רק בקרקע.<p dir=""rtl"">ט' קבים רק בנתינה ולא בטבילה.</p>"	ברכות כב:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: ב היה עומד בתפילה או קורא בתורה, ונזכר שהוא בעל קרי, מה יעשה?	בתפילה לא יפסיק אלא יקצר. </p><p dir='rtl'>בתורה לא יפסיק אלא יגמגם, ר&quot;מ אומר אין בעל קרי רשאי לקרוא יותר מג' פסוקים [לריב&quot;ב אין דברי תורה מקבלים טומאה ומותר בת&quot;ת].	ברכות כב:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: ג היה עומד בתפילה וראה צואה כנגדו מה יעשה?<p dir=""rtl"">מצא במקומו, האם חוזר ומתפלל?</p>"	"ראה כנגדו, מהלך לפניו עד שזרקו לאחריו ד' אמות, ואם א&quot;א עד שיזרקנה לצדדים.<p dir=""rtl"">מצא במקומו, אף שהתפלל הואיל וחטא תפילתו תועבה.</p>"	ברכות כב:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: ד היה עומד בתפילה ומים שותתים על ברכיו מה יעשה, ולהיכן חוזר, ומדוע?	"פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל.<p dir=""rtl"">נחלקו רב חסדא ורב המנונא חד אמר חוזר לראש וחד אמר למקום שפסק, וטעם מחלוקתם, האם תפילתו בתחילה תפילה, או שהוא היה דחוי מלהתפלל. אם שהה כדי לגמור את כולה ודאי חוזר לראש.</p>"	ברכות כב:		ג' פרק
